תיאור גיאוגרפי והיסטורי
הישוב פקיעין - אלבוקיעה בערבית, נמצא כ- 6 ק"מ מזרחית למעלות על מורדות גוש הרי מירון.
בעבר התיישבו המקומיים מסביב למעיין המרכזי (עין אלבלד). בתי הכפר בגלעין הישן על פי הערכה הינם בני למעלה ממאה שנה, כאשר עד ימינו על גגותיהם סוכות גפנים מרשימות.
כאן בנוסף שוכנים בתי התפילה השונים: חילווה לדרוזים, בית כנסת ליהודים, וכנסיות לנוצרים.
הכפר מתהדר במסורת רבת שנים של חיי דו-קיום. כך התרשם סר אליפנט במסעו לכפר בסוף המאה ה- 19 כאשר גרס: "ישבתי סביב המעיין וחזיתי ברבגוניותו המרשימה של הכפר, תחילה בא השיח' הדרוזי חבוש מצנפת לבנה נשוא פנים ובעל הדר. אחר כך בא הכומר הנוצרי שמראהו כמו הפלאח המקומי, ולאר מכן הגיע הרב היהודי המכהן בבית הכנסת בלבושו המזרחי הרחב.
ולבסוף התאספו כל נכבדי הכפר בני כל העדות וישבו שפופים על מחצלות בחצר הגורן... התרשמתי רבות מהסובלנות והידידות הגלויים לעין ששררו בין בני האמונות השונות"
ביישוב חיים מעל 5,000 נפש, 75% דרוזים, 23% נוצרים ו- 2% מוסלמים ויהודים.
כ- 60% מהתושבים מתפרנסים מעבודה באיזורי התעשייה באזור, 10% עובדי מדינה, מועצה ונותני שירותים, כ- 15% בעלי עסקים זעירים וכ- 15% משרתים בזרועות הביטחון השונים.
תמונה נדירה של נכבדי הכפר וחיילים בריטיים מתקופת המנדט בכיכר המעיין